לכל אחת מגיע מרחב עדין ומאפשר שבו היא תוכל להקשיב לעצמה.
להקשיב באמת.
ברכות, בחמלה, בסבלנות.
לנקות את כל הרעשים מסביב ולהעמיק את הקשר עם הדמות שמכירה אותך הכי טוב – את.
כן, את. את המומחית הכי גדולה לעצמך.
לבד זה עלול להיות מאיים. מפחיד אפילו. אני מזמינה אותך לעשות את זה ביחד.
בואי, נקשיב לך יחד.
התמקדות היא גישה/ טכניקה/ דרך חיים שבבסיס שלה עומדים שני דברים: הגוף שלנו, ממש הגוף הפיזי, ששומר את כל המידע עלינו, שמסמן לנו דברים בדרכיו המסתוריות. והקשבה. הקשבה עמוקה, אמיתית ומלאה לכל החלקים בנו. הגוף הוא מקור הידע, או אולי השער אל הידע הפנימי הזה המצוי בכל אחד מאיתנו. ההקשבה האמפתית והעדינה שמציעה ההתמקדות היא מה שמאפשר לקול הפנימי הזה שלנו להגיע.
האמהות מפגישה אותנו עם עצמנו, יום יום, שעה שעה. היא מביאה אלינו כל כך הרבה שאלות, תהיות, דילמות ותחושות סותרות: זיכרונות מהילדות שלנו; ההורות שאני חוויתי לעומת ההורות שאני מבקשת להעניק; הפער הכואב לפעמים בין האידיאל והשאיפה לבין המציאות; אינטרקציות אינסופיות, בראש ובראשונה עם הילדותים ועם בני או בנות הזוג, ואז הסביבה הקרובה והרחוקה, נשות חינוך, חברים של הילדים, הורים של החברים... וואו. זה לא נגמר.
וברקע, כל הזמן יש שלל קולות שרק אומרים לנו מה אנחנו צריכות לעשות. מה אנחנו חייבות. כמה אנחנו טועות, איזה נזק אנחנו עושות. יועצת כזאת ויועצת אחרת, אחות טיפת חלב, הדוד ההוא, הדודה הזאת, השכנה מהמכולת. רגע! שקט. תנו לי לשמוע את עצמי.
אני מאמינה שלכל אמא מגיע שיהיה לה את המרחב הזה שבו היא יכולה להניח את עצמה. להביא אותה במלואה, את כל החלקים שלה. את כל הקולות, הפנימיים וגם החיצוניים. מרחב בטוח שאפשר יהיה לעשות בו קצת סדר פנימי. לייצר הפרדה, מה שלי ומה לא? לאט לאט לקלף שכבה שכבה ולהגיע ללב של העניין. לגרעין. לקול הפנימי.
הקול הזה של האימא שאנחנו, שנוצר ברגע שהופרו בנו חיים ואולי אפילו עוד קודם, הקול הזה שיודע, ושיש כל כך הרבה מסביב שלפעמים מרחיק אותנו ממנו. אנחנו לא מצליחות לשמוע. שומעות אבל בקול ענות חלושה. שומעות ואז זה מיד בורח כי מתחילה סימפוניה, יש מצב שאפילו צורמת, של קולות אחרים שמפעילים ומעוררים אותנו.
זאת לא היפנוזה, זאת לא מדיטציה, אבל אם תשאלו את מיטל שפירו – שיטת הטיפול הזו היא כנראה הדבר הכי מטורף שעוד לא ניסתן
אני בת 37, אמא לשלושה בנים ובת. התמזל מזלי ויצא לי לפגוש את ההתמקדות בשני שלבי מפתח משמעותיים מאד בחיים שלי. כצעירה בת 21 רגע אחרי הצבא שתוהה מה מכאן, וכאמא טרייה, ששוב מוצאת את עצמה תוהה – מה מכאן?
ההתמקדות איפשרה לי אז (ומאפשרת עד היום) לפגוש את עצמי בדרך שלא הכרתי עד אז. איפשרה לי לקיים עם עצמי שיח פנימי כנה ומעמיק. עזרה לי להיות בקשר עם רצונות, כאבים ומאווים עמוקים. היא שלחה אותי לדרכי עם צידה טובה, בונה ומשמעותית כל כך: היא לימדה אותי איך להיפרד מביקורת עצמית – וכתוצאה מכך גם מהחיצונית שכה ניהלה את התקשורת שלי עם העולם – ולכונן איתן שלום.
היא העניקה לי היכרות עם המצפן הכי משמעותי שעומד לרשותי: הגוף שלי.
והיא גם לימדה אותי לפתח עוד את אחת היכולות המשמעותיות שלי, שאני אשמח מאד להעמיד לרשותכן – הקשבה.
אמנם אנחנו מדברות עם הגוף שלנו בתהליך ההתמקדות, אבל אנחנו רק מדברות. זהו ליווי בשיחה, ללא מגע. אחרי ששוחחנו קצת על מה שעובר עלייך, מטריד ומעסיק אותך, אנחנו פונות לשמוע מה יש לגוף לומר על אותם הנושאים בדיוק. זוהי הקשבה ותשומת לב מיוחדת, שלאט (ולפעמים גם ממש ממש מהר) תלמדי למצוא בתוכך.
הפגישות מתקיימות און ליין דרך המחשב. תצטרכי חיבור לאינטרנט, מקום נח ונעים לשבת בו בחדר פרטי ושקט.
*קיימת אפשרות למפגש פנים אל פנים בקליניקה בכפר ורבורג.
אפשר להפיק הרבה גם ממפגש יחיד או כמה מפגשים ספורים ויחסית ממוקדים. אנחנו יודעות את נקודת ההתחלה, ולא יכולות לנחש מה יתגלה כשנפנה את המבט שלך פנימה. נשתמש בהתמקדות כדי לקבל נקודת מבט חדשה על נושא ספציפי שאת מבקשת להתבונן בו.
נחליט שאנחנו יוצאות יחד לדרך מעמיקה ומפתיעה להיכרות מחודשת עם עצמך ועם הדברים שמעסיקים אותך כעת. לאט לאט לאורך המפגשים תלמדי לפגוש את עצמך מבפנים, להכיר את ההתמקדות ולאפשר לה להדהד בחיי היומיום שלך – עם רכות, חמלה והרבה הרבה הקשבה.
אני אמא לשלושה ולמרבה מזלי את האמהות שלי מלווה ההתמקדות. ראיתי ואני רואה כמה ההתמקדות עוזרת לי במסע הארוך הזה של האמהות ושל החיים כאימא, והתשוקה שלי היא לאפשר לכמה שיותר אמהות מרחב התמקדותי רך שילווה אותן באמהות ובחיים: מרחב בטוח ולא שיפוטי שיאפשר להביא ולפגוש את הכל. גם את הקשיים, גם את הייאוש, גם את המחשבות והרגשות האלה שאני לא האמנתי שאי פעם יהיו בי, ועוד כלפי היצור שיקר לי יותר מכל. זה כל כך מכווץ ומערער שאני מיד סוגרת את המכסה על המחשבות האלה. אבל הן קיימות, והן שלי. הן וגם אני נרגיש הרבה יותר טוב אם ניתן להן רגע להיות, נשמע את מה שיש להן לומר, נחווה רגע את המציאות מנקודת מבטן. נזכור ונזכיר שהן חלק ממני, הן לא כל כולי. ויחד איתן יש עוד הרבה חלקים אחרים.
סיפור הלידה השניה שלי, לידה טבעית, לידת היפנו, איך להתכונן ללידה
הדרך הכי הכי הכי להתכונן ללידה טבעית, טובה, כמו שהטבע התכוון, היא להציף את המח שלנו בסיפורי לידה בדיוק כמו הלידה שאנחנו חולמות שתהיה לו.
מכירות את הטרנד הזה שאומר שכדי שחלומות יתגשמו, צריך לצעוק אותם חזק לעולם?ברררר זה עושה לי צמרמורת.פעם, כשהייתי צעירה, היה לי חלום גדול – ענקי
בדיוק לפני חודש נולד בני השלישי, ירדן. מעלה כאן כמה דברים שכתבתי בשבועות המיוחדים האלה של רגע אחרי הלידה… מדי פעם במהלך ההריון, כשהסתכלתי והרגשתי
מה לעשות כשהילד מסרב ללכת לבית ספר? אני עצרתי להקשיב – לו ולי.
לפני שבועיים עברתי עם הילדים תאונת דרכים. הכל כבר ממש בסדר, באמת שיצאנו הכי בזול שאפשר – בגוף, ברכוש, חושבת שגם ברמת הטראומה שנשארה. אבל
by Digital Fairy